המרחק הרגיל ביני לבין אשכרה לעשות משהו שתומך בנפש שלי:
א --------> ב
המרחק בתקופה הקשה הזו:
א --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- > ב
ככל שהמערכת שלנו מתמודדת עם מצב יותר מסוכן/מפחיד/מלחיץ/מלא באי-וודאות – ככה "ידרש" מהמערכת שלנו יותר מאמץ וכוחות לעשות את הדברים ה"רגילים". אז זה ממש הגיוני אם המשאבים שברשותך כרגע, לא מספיקים כדי לעשות את הדברים שבד"כ הם כן מספיקים (כמו יוגה, שיחה, ספורט, קריאה, כתיבה, ציור וכו').
חמלה והבנה לעצמך זה הצעד הראשון
השאיפה היא לא להיות כמו ״בשגרה״, כי המצב לא שגרתי והלב שלנו עדיין לא פועם כמו בשגרה.
אבל בכל זאת יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לעצמנו לעשות דברים קטנים וריאליים שיכולים לתמוך ולמשאב אותנו לתקופה הזו:
1.להיות קונקרטיים
מה הדבר שהיית רוצה להצליח לעשות כדי לתמוך בנפש שלך בתקופה המורכבת הזאת?
אם יהיה לנו ברור מה יכול להיות הדבר שמספק לנו משאבים, נוכל לקחת יותר צעדים כדי לתמוך בעצמנו בעשייה שלו. הנה בנק רעיונות למה יכול להיות הדבר הזה:
פעילות של תנועה, הליכה, לשמוע מוסיקה שאוהבים, לכתוב, לצייר, לסדר את הבית, להיפגש\לדבר עם חבר.ה שקרובים אלי, לרוץ, לדאוג לצמחים בבית, לאפות או לבשל, לשמוע פודקאסט שעושה לי טוב, לרשום הודיות, להתפלל, ללכת לטיפול ועוד ועוד.
2.לעשות את זה ביחד
לקחת את הדבר שבחרת לעשות כפרויקט עם חבר.ה שגם מעוניינים בלעשות את זה. למשל לפתוח קבוצת וואסטאפ שבה כל חבר רושם 3 דברים שהוא מודה עליהם במהלך היום ומציקים אחד לשני אם שמים לב שמישהו לא רושם, או לקבוע שעה קבועה עם חברה להליכה של 20 דקות יחד במקום שמרגיש בטוח.
3.צמצום זמנים + קושי מראש
אם בדר"כ אתה רגיל לצאת לרוץ שעה, להחליט מראש שהשבוע הקרוב אני לא רץ יותר מ-10 דקות.
אם בדר"כ אני כותבת לי בלוז 10 משימות כל יום, להחליט שהשבוע לרשום 2 זה מעל ומעבר.
אם אני רגילה לדבר שעות עם חברות בטלפון ועכשיו השתבללתי וקשה לי לייצר אינטראקציות, להחליט שעכשיו לשלוח הודעות וואסטאפ זה ממש מספיק.
4.לייצר זמן מוגדר לפעילות ולתזכר
לבחור את משבצת הזמן שבו נעשה את הפעילות, ונשים לנו שעון מעורר שעה לפני, חצי שעה לפני, ועשר דקות לפני. אם למשל אני רגילה לכתוב ביומן כשיש לי חלון, להחליט על משבצת חדשה בלוז החדש של התקופה (או יותר נכון ה-אין לוז החדש) כדי לוודא שיהיה לזה עוגן.
13:00 – יושב לאכול. 19:00 – יוצא לנשום אוויר בחוץ. 10:00 – מצייר.
5.מסגרת
גם אם זה דברים שלפני שבועיים הצלחתי להחזיק לגמרי בעצמי, היום החזקת המסגרת לבד היא הרבה יותר קשה. זו בדיוק ההזדמנות להירשם לקורס הזה שתמיד רצית, לכתוב בעזרת חוברת מנחה, להצטרף לשיעורי זום של יוגה, מדיטציה, תנועה, כתיבה, או לייצר שגרת בריאות נפשית בעזרת טיפול.
לינדה נתן כהן, מנחת קורסי קשר ומטפלת זוגית.
אפשר להתחבר דרך הלינק: https://www.instagram.com/lindanathan/
לכתבה המקורית עם איורים של הכותבת:
Comments