top of page

אזעקות וטילים. מה אומרים תכלס בכל גיל?





הקדמה חשובה ❤

אני לא מאמינה בחלוקה גילית. אני מאמינה שהתגובות שלנו במצבים כאלה ובכלל הן מאוד אינדיבידואליות. ילדים מושפעים מכל כך הרבה טריגרים סביבתיים ופנימיים ומכאן שגם התגובות שלהם וההבנה שלהם את הסיטואציה. אני מאמינה בקשיבות לילדים שלנו, בתיווך המצב לפי השלב ההתפתחותי שלהם, לפי ההרכב המשפחתי, הסביבה, הבשלות הרגשית והאינטואיציה שלכן. אני מאמינה שאת, אמא, יודעת הכי טוב למה הילדים שלך זקוקים. נכון, הכלים האלו יכולים לעזור ולהוות מעין פנס בחושך המטורף הזה, ונכון שידע מעניק ביטחון ושלווה- לצד זה- לא כל כלי, מחקר או פיסת מידע מתאימה בדיוק למשפחה שלך. אין אמת אחת. יש את האמת שלך. שלכם. זה בדיוק מה שאני כל כך אוהבת באימון וכל כך קשה להעביר בכתבה אחת. זכרו שמה שכתוב כאן לא מחליף אימון, ייעוץ או טיפול מקצועי.

אני סומכת עליכן. על שיקול הדעת שלכן, על האחריות שתיקחו ביישום הכלים ובשיתופם.


גיל 0-2 חיבוק, מגע וחום

בגיל הזה ההתנהגות שלהם מושפעת מההתנהגות שלנו. אם נהיה רגועים – גם הם יהיו רגועים.

מהרגע שהם מתחילים לדבר ולתקשר – ניתן להשמיע את צליל האזעקה בזמן רגיעה ולהסביר שכשאנחנו שומעים את הצליל – עלינו להיכנס למרחב המוגן.

זכרו שמבחינתם מדובר בעוד צליל – כמו מנגינה של שיר, צליל של אופנוע וכדומה. הימנעו מלהלביש על הצליל את הרגשות שאתם חווים כשנשמעת אזעקה.

אפשר לבצע סימולציה פיזית שבה תיגשו ביחד ברוגע ובנחת למרחב המוגן. אין צורך להוסיף מעבר. ההטרמה (הכנה טרם הסיטואציה) עוזרת גם להם וגם לכם.


גיל 3-5 הסבר קונקרטי

ילדים בגיל הזה מבינים את העולם בצורה מוחשית – ניתן להיעזר בסרטונים מותאמי גיל כדי להסביר על המצב.

נספר להם באופן קצר וברור שיש אזעקה שמסמלת לנו להיכנס למרחב המוגן כדי שנהיה מוגנים (כמו למשל שצלצול הטלפון מסמן לנו לענות לשיחה), הצבא וכיפת הברזל שומרים עלינו מפני טילים וכך אנחנו מוגנים.

אפשר לשחק וליהנות ביחד במרחב המוגן – כאן אפשר להוסיף בחירה עבור הילדים: מה תרצה לקחת איתך? באיזה משחק תרצה לשחק? רוצה שנכין תיק שתכניס לתוכו את כל מה שחשוב לך? בכך נחזיר את תחושת השליטה אליהם ונעניק להם תחושת ביטחון.

הישארו קרובים, הרבו בחיבוקים, הומור ומישחוק של הסיטואציה. היצמדו לעובדות ומסרים קצרים וברורים.


גיל 6-9 הקשבה ושאילת שאלות

בגיל הזה הילדים מתחילים לחבר תגובה רגשית לסיטואציה, הבנת העולם המופשט מתחילה להתפתח ומכאן שהם גם מתחילים לשאול שאלות ולהביע רגשות מכאיבים (פחד, בהלה, עצב, לחץ) ביחס למצב. חשוב להישאר פתוחים וקשובים – להסביר להם בקצרה על המצב בארץ. גם כאן כדאי להיעזר בסרטוני הסברה מותאמי גיל.

אפשר לדמות את המצב לריב בין חברים או לחוויה אחרת שמוכרת להם. אפשרו להם לשאול שאלות, לתת לגיטימציה לכל מה שעולה – מחשבות, רגשות, תחושות, חוויות.


החל מגיל 9 שיתוף ומעורבות

הם מתחילים להביע את דעתם, לשאול שאלות פילוסופיות או לחילופין לא להביע עניין כלל – בררו איתם מה הם יודעים ואפשרו לשאול שאלות נוספות, ולשתף ברגשות ובחששות – לא רק מהמצב, אלא גם מסיטואציות חברתיות שנוצרות או נמנעות בשל המצב – היות וקבוצת השווים היא לב העניין שלהם.

השלימו להם את המידע החסר ובידקו מפעם לפעם מה שלומם. אין צורך להלחיץ או להפחיד. המסר הוא – בבית שלנו מדברים על הכל – כך שגם אם צפית או שמעת מסר מלחיץ או מפחיד, אפשר לשתף ולדבר על זה – מתמודדים ביחד.


דגשים חשובים לכל גיל:

- השתמשו במטאפורות מעולם המושגים שלהם

- הקפידו על מסרים ברורים, עובדות ואמת

- הרבו במגע וקרבה – כך תפחיתו חרדה ולחץ

- הישארו יציבים ורגועים – הילדים זקוקים לכם

- הפחיתו מסכים וצפייה מוגברת בחדשות

- שימרו על שיח בגובה העיניים, הקשבה ואמפתיה


בכל מצב, תמיד כדאי שהילדים ישמעו על המתרחש קודם כל מכם, כולל תיווך מתאים ותמיכה. זאת במקום שישמעו את המסרים מגורם זר ויצטרכו להשלים את חלקי הפאזל מתוך הדמיון וההבנה שלהם את המציאות.


ועבורכם ההורים:

מה אתם מרגישים? מה אתם צריכים?

הקפידו למלא את הדלי שלכם – פיזית ורגשית כדי שתוכלו להיות שם עבור הילדים.




כדי למלא את הדלי שלכם עם עזרה מקצועית, לחצו כאן.


לחוברת המלאה של אינה על איך לדבר עם הילדים על המצב הביטחוני לחצו כאן.


רוצים לקרוא עוד דברים של אינה? מוזמנים ליצור איתה קשר כאן.



אינה פארי, מטפלת ומאמנת להתפתחות אישית. מאמינה בהורות אינטואיטיבית ושיטת החינוך המונטסורית.

136 צפיות0 תגובות

Comentários


bottom of page